אוסף מידע אנא המתן

אנטארקטיקה יומן מסע - חלק ב´

אנטרקטיקה יומן מסע

המסע ליבשת הלבנה: מכאן לסוף העולם ובחזרה

יהושע וידהורן, מנכ"ל גולדן טורס

 

חלק ב' - מעבר דרייק וההגעה המרגשת ליבשת הנכספת 

 

 

בחדר חיכו לנו המגפיים שהזמנו - אלה כמובן בשכירות. פריט זה הינו חובה לכל מי שנוסע לאנטארקטיקה. תרגולת של מקרה חירום ולבישת חגורות הצלה והסבר על סירות ההצלה היו שלב נוסף בדרך ליעדנו. ירדנו לארוחת הערב האוניה החלה במסע של שייט לאנטארקטיקה ונפרדנו לשלום מאושאוויה. 

בהמשך הערב חילקו לנו מעילים. כשחזרנו בשעות הערב לחדר לא הבנו מדוע החדרנית שמה את המגש עם הכוסות ובקבוק המים על הרצפה, חשבנו שבטעות שכחה זאת ואנו העלינו את המגש עם כוסות הזכוכית והבקבוק על השולחן. הלכנו לישון.

בלילה, הספינה החלה להתנדנד מצד לצד וגם אנחנו התחלנו להתגלגל מצד לצד במיטה. פתאום חבטה עזה! וקול נפילה בחדר - בקבוק המים נפל מהשידה לרצפה. קמתי מיד והורדתי גם את הכוסות לרצפה. כוס אחת כבר הייתה בדרך ליפול. איזה מזל!!!

ניסינו להירדם תוך כדי כך שאנו מתעוררים מדי פעם בטלטלות במיטה. 

 

 

יום רביעי 11.12.13 – מעבר דרייק

קמנו מוקדם לאחר לילה עם טלטלות. יום הפלגה בים במעבר דרייק. הפלגה לא קלה בים סוער כאשר אנו מתנדנדים מצד לצד. הלכנו לאכול וראינו נוסעים רבים עם מדבקות ליד האוזן. הסבירו לנו שמדבקה זו מפרישה חומר מיוחד נגד בחילות והקאות.

מעבר דרייק הינו מעבר ימי בין קצה דרומו של אמריקה ובין ארכיפל האיים שטלנד, ובעצם זהו נקודת המפגש בין האוקיינוס האטלנטי ובין האוקיינוס השקט. המעבר נקרא על שמו של קפטן סייר פרנסיס דרייק האנגלי בן המאה ה-16, שיצא בחסות המלכה אליזבת הראשונה. דרייק הגיע למקום זה לאחר שספינתו נסחפה בים. המקום ידוע בקרב יורדי הים כים לא פשוט ובו רוחות חזקות והמקום הצר ביותר בין אנטארקטיקה ליבשת מיושבת אדם.  

   

 

יום חמישי 12.12.13 – איי שטלנט והיכרות ראשונה עם בעלי המקום

בבוקר ועד אחר הצהריים המשכנו בהפלגה בדרך ליעדינו.

אחר הצהריים הגענו לקבוצת האיים שנקראת איי שטלנד. זו קבוצה של כ-15 איים המצויים סביב האזור המרכזי של איי שטלנד. מעבר לכאן כבר אנטארקטיקה. איים אלו התגלו במאה ה-19 דווקא על ידי ציידי כלבי הים שביקשו את עורותיהם. המראות דרמטיים, סלעים ומצוקים וקצותיהם מושלגים.

בשעה 14:00 ירדנו באוניות זודיאק סירות גומי לחוף באי Aitcho. התלבשנו טוב. מדי פעם ירדו פתיתי שלג, ועם זאת, מזג אויר היה טוב. ראינו מושבה קטנה של כמה מאות פינגווינים שקוננו ודגרו על הביצים הם מונוגניים. היו 3 סוגים אחד עם מקור כתום, שני עם מקור שחור. פינגווין אחד מסוג מקרוני השתרבב לחבורה. גילינו בירידה מהזודיאק שחנה מאנגליה האחראית על צוות הירידה לחוף היא יהודיה שהוריה גרו ברעננה והיא למדה בצעירותה שנה בכפר חסידים. בהמשך נברר עוד פרטים. יש כאן קבוצה מדרום אפריקה עם הרבה יהודים וגם קבוצה מארה"ב של חברת Tauk. כולם שואלים אותנו אם יש אוכל כשר ואיך אנחנו מסתדרים. אם היו יודעים היו אוכלים גם כשר. ורוניקה מנהלת חדר האוכל דואגת לנו וכך גם האחראי והמלצרים. הבאתי מהבית סיר כף ומצקת, כלים חד פעמיים וכן מרקי קנור לבישול וביקשתי מהם להוסיף ירקות טריים למרק, תפוחי אדמה גזר וכל ירק טרי אחר ולבשל בסיר שלי. התוצאה מדהימה. 

הם מביאים לי את הסיר שלי לשולחן עם המצקת שלי ואני עם צלחת חד פעמית שהבאתי מהבית וכף, אוכל בכיף. ואחר כך מגיעה מנה עיקרית דג כשר עם ירקות טריים העשויים ביחד בתוך נייר כסף.   

יש כאן לפחות מניין יהודים.

בשבת נעשה להם קידוש ונראה איך יהיה.

 

 

יום שישי 13.12.13 – בעקבות מגלי ארצות, ציידים, פילי ים ופינגווינים

בלילה של יום חמישי הים לא היה שקט אך גם לא נורא. הקברניט הפעיל את המייצבים והלילה עבר בשלום. לוח הזמנים ליום שישי היה דחוס וצפוף עם הרבה פעילות. לפי התוכנית בשעה 6:00 בבוקר מתוכננת יציאה בזודיאק לסיור חוף ב-Baily Head beach. אכן קמנו בשעה 5:00 בבוקר התארגנו התפללנו ויצאנו מהחדר בשעה 5:50, אך מיד קלטתי את גודל הבעיה שלנו. כל המגפיים של הנוסעים היו בפרוזדור ליד החדרים שם משאירים אותם כשחוזרים לחדרים הבנו באיחור שהשייט של הבוקר בוטל עקב תנאי מזג אויר גרועים. הים היה סוער ולא הייתה אפשרות לרדת לחוף בסירות זודיאק. חזרנו לחדר. אחר כך ירדנו לאכול ממתינים להמשך הפעילות. מזג האוויר היה יחסית סוער והגרוע ביותר שהיה לנו עד כה.

האוניה המשיכה בשייט לתוך "קלדרה" -  לוע של הר געש שבדופן אחד נפער פתח לאוקיינוס, שם היה שקט יחסית המקום נקרא Whaler's Bay, ירדנו לחוף והיה יחסית מאד סוער. במהלך שהותנו שם ירד שלג ורוחות כל הזמן. הרגשנו כאילו אנו במסע לכיבוש הקוטב. טיילנו לאורך החוף, שם ראינו פינגווינים בודדים וכן חיות ים שנמו את שנתם בחוף הסוער. עלינו לנקודת תצפית לכיוון האוקיינוס מעבר לקלדרה. זהו למעשה מקום שנקרא Deception Island. במקום זה ניתן לספר לא מעט על ההיסטוריה של האדם ואנטארקטיקה, וכמובן שגם על גיאולוגיה וחי בחלק זה של העולם. המשמעות של המילה Deception היא אשליה ולא בכדי נקרא כך המקום. האי הינו קלדרה כלומר לוע של הר געש שפסגתו קרסה. דרך פתח צר יחסית ניתנת מעבר של אוניות אל המקום, והאשליה היא כי קל להכנס אך המעבר מעט מסוכן ומכאן השם. כאן המים חמימים בשל היותם בחלק זה של הקלדרה הוולקני. בעבר היה במקום זה תחנה של ציידי לווייתנים וחיות ים ועד היום מצויים במקום שרידים לפעילותם. כאן מצוי צמחייה מעטה ביותר בגלל מזג האוויר והאקלים של חלק זה של העולם, וכאן גם מצויים מושבות פינגווינים. הנמל המכונה Whalers הוקם כאן בראשית המאה ה-20. יונקי ים רבים ניצודו במקום זה שפעל עד לראשית שנות ה-30 של המאה ה-20. אלה חיפשו את שומן בעלי החיים הללו שהיה חומר נצרך ויקר. אחרי הציידים ישבו כאן חיילים בריטים שבשנות מלחמת העולם השנייה פעלו במרחב זה כנגד הגרמנים.

אחר הצהריים ירדנו בסירות זודיאק לסיור ובו ראינו פילי ים בחוף Walker Bay. יבשת אנטארקטיקה התגלתה בראשית המאה ה-19, וכבר בשנת 1820 אזור זה מופה על ידי האנגלית. מפרץ זה נקרא על שמו של ווקר הקפטן הבריטי שמיפה את האזור. באזור זה של מפרץ ווקר ניתן לראות פילי ים הנוהגים להתכנס באזור זה למרות שמרבית פילי הים אינם מדרימים עד לאזור זה. פיל הים חיה מדהימה יכול להגיע לאורך של 5 מטרים ולהגיע למשקל של כ-4 טון. כאן גם מצויים מינים שונים של פינגווינים ביניהם הפינגווין המכונה "מקרוני", הנפוץ באזור זה ועם זאת נחשב לנדיר. האזור ממש קסום, ברקע ראשי צוקים, ואפילו מצויים באזור מעט צמחייה. קבוצה אחת של פילי הים רבצו על החוף כגוש אחד. אחרים הלכו האבקות. פיל הים הוא יונק ימי החי בעיקר לחופי אנטארקטיקה וחצי הכדור הדרומי. פיל הים הוא מחיות הטרף היונקים הימיים הגדולים ביותר. הוא שייך למשפחת כלבי הים והוא הגדול שבהם.

חזרנו לאוניה והתכוננו לשבת.

התפללנו קבלת שבת וירדנו לחדר האוכל. עשינו קידוש על היין שהבאתי מהארץ. לאחר הארוחה התארגנו לשינה ואז חיכתה לנו הפתעה מאוד לא נעימה. הים היה סוער ביותר והאוניה היטלטלה מצד לצד. התגלגלתי במיטה מצד לצד ולא יכולתי להירדם עד לפנות בוקר. רק למחרת בבוקר הודיע לנו הקברניט שהוא מתנצל על יום אתמול ושהוא לא הפעיל את המייצבים באוניה היות והיו גושי קרח במים. בנוסף סיפרו לנו שני חברה צעירים מגרמניה שהם היו בערב בספריה, ושבשלב מסוים הכיסאות החלו לעוף מצד לצד. בהחלט הייתה זו חוויה.

 

 

יום שבת 14.12.13 – חצי האי האנטרקטי

מוקדם בבוקר בשעה 5:00 העיר אותנו המדריך הצרפתי והכריז ברמקולים שיש לווייתנים בים וכדאי לקום ולראות. האמת שבאותו הרגע בא לי לעוף עליו. פתחנו את הוילון בחדר ומהמרפסת נגלה לפנינו נוף בראשית מרהיב ביותר. הרים מכוסים בשלג וקרחוני עד. במים היו פזורים גושי קרח וכן גושי קרח שניתקו מהקרחונים. הקרחונים שמאפיינים את כל האזור עשויים כמובן שלג. שלג זה, נאמר לנו נדחס במשך אלפי שנים שכבה על גבי שכבה עד שנוצרו הקרחונים. לעיתים ניתקים חלקים מהקרחונים ואלה, גושי הקרח, צפים בים. השלג שירד אתמול פסק לחלוטין ובמקומו מזג אויר יפה, כאשר מדי פעם קרני שמש חמימות ליטפו את הקרח. מראה מרהיב ביותר. 

קמנו והתפללנו. עשינו קידוש בחדר וירדנו לאכול.

יתר האנשים יצאו לשייט בזודיאק בין גושי הקרח שהפשירו ובין הקרחונים שניתקו. ישבנו במרפסת בחדר וכן במרפסת התצפית לבושים טוב ונהנו מכל רגע מהנוף.

אחר הצהריים משתתפי הקרוז יצאו שוב לשייט נוסף ולירידה באחד החופים. מאחר ששבת לא יכולנו לרדת מהאונייה, אך חברנו למסע יצאו לשייט באחד מהמקומות היפים באזור זה של כדור הארץ. הם הגיעו למקום המכונה Paradise Harbour. נמל זה התגלה כבר בסוף המאה ה-19 על ידי המשלחת הבלגית שהכיע לאזור אנטארקטיקה. עם זאת, היו אלה ציידי הלווייתנים שפעלו כאן ועבדו במלאכת הצייד שכמעט והביא להכחדתם. הם גם אלה שנתנו למקום את שמו, "גן עדן" כך מספרים. ובאמת, כך סיפרו לי, זהו אחד המקומות היפים באזור, המפרץ מוקף הרים גבוהים, והמדרונות מכוסים שלג וקרחונים. במקום מצויים כלבי ים ויונקים ימיים. באזור זה גם מצויים בסיסי מחקר ומדע. הקבוצה ביקרה גם במקום המכונה Port Lockroy נמל לוקרוי שבעבר היה באזור זה בסיס צבאי בימי מלחמת העולם השנייה. כאן נמצאו בסיסים של האנגלים שהיו בהאזנה מול אוניות גרמניות. המאבק בנאצים הגיע עד לאזור קיצוני ומרוחק זה. במקום נמצא היום מוזיאון שכמובן סגור במרבים ימות השנה, אבל בזמן שהתיירים באים, ניתן דרך מקום זה ללמוד על תנאי החיים של החוקרים הפועלים באנטארקטיקה. 

מאוחר בערב הוצאנו את השבת ויצאנו לשייט.

הגענו אך חצי האי האנטרקטי, אזור זה הוא האזור שניתן להגיע אליו ולטייל בו. ב-Neko Harbour, Andvord Bay מפרץ זה התגלה כבר בסוף המאה ה-19 ומופה על ידי משלחת מחקר בלגית. גם בנמל נקו הייתה פעילות של ציידי הלווייתנים שהביאו כמעט להכחדתם והיום הצייד אסור ומעוגן באמנה. על החוף מושבה של פינגווינים – אלה מבעלי החיים הקסומים והמדהימים המאפיינים כל כך את אנטארקטיקה. טיפסנו לראות אותם וצילמנו אותם. האוניה עגנה בתוך המפרץ כשהיא מוארת באור הלילה שלמעשה הוא כמו אור יום. גם כשהשמש שוקעת כאן יש כאן אור יום. המראה של האוניה בתוך הים כשמסביב גושי קרח היה מרהיב ביותר פשוט מדהים. צילמנו הרבה תמונות. 

חזרנו לאוניה לשנת לילה.

 

 

לחלק ג' ואחרון במסע - לחצו כאן

 

 



צור עמנו קשר

מלאו פרטים ואנו נדאג שאחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.




צור קשר

אנא מלאו את פרטיכם ומהות פנייתכם ואחד מסוכנינו יצור עימכם קשר בהקדם האפשרי.







יעדים נוספים
כיוון אחד
הלוך ושוב
רב יעדים
מבוגרים
ילדים
תינוקות
גיל הזהב

הלוך ושוב כיוון אחד
מבוגר
ילד
האתר נבנה ע"י אמדאוס ישראל
   אתר מאובטח       
כל הזכויות שמורות GoldenTours מקבוצת אחים אברהמוף 2017 ©
ליצירת קשר